מרכז הגז – בזיון בית משפט החלטה שנייה

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת.א 2339-98
בקשה 14

בפני :     כב' השופט  יהושע גייפמן
המבקשת    החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסף עזגד

נגד

המשיבים    1.ש.א.מ מרכז הגז בע"מ
2.אבי פרל
3.יורם טמיר
ע"י ב"כ עו"ד ניר גורן

החלטה

1.    בת.א 2339/98, שנדון בבית המשפט המחוזי בת"א, נערך הסכם פשרה בין המבקשת לבין המשיבים 2 – 1. להסכם ניתן ב- 4.12.00 תוקף פסק דין. בהסכם נקבע:

"ניתן צו מניעה קבוע המורה לכ"א מהנתבעים (המשיבים 2-1 – י.ג.), לעובדיהם… וכל הפועלים בשמם או מטעמם בכל דרך שהיא, לחדול ולהימנע מלמלא, למכור, מלפרק מלהחזיק, מלהוביל, מלהשתמש, מלצבוע, מלסחור ומלבצע כל פעולה שהיא במכלי הגז… אשר שם התובעת (המבקשת- י.ג.) או ראשי התיבות של שמה… מופיע או חרוט עליהם או בכל מכל גז שבבעלות התובעת (המבקשת – י.ג.)".

2.    המבקשת היא חברה העוסקת בתחום הגז (להלן: המבקשת או "אמישרגז"). המשיבה 1, שנקראה בעבר ש.א.מ מרכז הגז השרון בע"מ, שינתה שמה לש.א.מ מרכז הגז בע"מ. המשיב 2 העביר את מניותיו במשיבה 1  – לאשתו.
המשיב 2 חתם ב- 15.3.09 וב- 27.5.09 על תצהירים בהם הוא הצהיר שהוא ממנהלי המשיבה 1 (ראו נספח 5 לבש"א 18976/09). המשיב 3 חתם על מכתב מ- 19.7.09 בו הוא מציג עצמו כמנכ"ל החברה (נספח 9 לבש"א 18976/09 ).

3.    ב- 11.10.09 הוגשה ע"י המבקשת כנגד המשיבים בקשה עפ"י פקודת ביזיון בית משפט בגין הפרת פסק הדין מ- 4.12.00 (בש"א 18976/09). בהחלטה
מ- 3.1.10 קבע בית המשפט :

א.    הוכח שהמשיבים ממלאים גז במכלי הגז של המבקשת במתקן מילוי הגז של המשיבה 1, ומוכרים גז במכלי הגז של המבקשת לצרכנים, בניגוד לצווים שניתנו ע"י בית המשפט.

ב.    המדובר ברצף רב של פעולות מפרות, והמשיבים מפיקים תועלת כספית מהשימושים המפרים.

עוד הורה בית המשפט בהחלטה מ- 3.1.10:

"על כל אחד מהמשיבים  1-3 יוטל בגין ביזיון בית המשפט קנס כספי בסך 10,000 ₪ על כל הפרה עתידית של פסק הדין מ- 4.12.00, שניתן בבית המשפט המחוזי בת"א בת.א. 2339/98".

4.    ב- 12.5.10 הוגשה ע"י המבקשת בקשה נוספת על פי פקודת ביזיון בית המשפט כנגד המשיבים. בבקשה נטען שבוצעו  ע"י המשיבים שתי הפרות נוספות של פסק הדין – בעניין שני מכלים של המבקשת שנתפסו ע"י משרד התשתיות הלאומיות במסגריה בקלנסווה ב- 28.1.10 (ראו עמ' 2 לפרוטוקול שורות 15-16).

עוד נטען בבקשה לביזיון בעמ' 5-7 : "המשיבים גזלו 2 מכלי גז בני 48 ק"ג של המבקשת אשר נושאים את סימוניה הבלעדיים… המשיבים צבעו את שני מכלי הגז של המבקשת אשר הינם בצבע כסף לצבע ירוק… הוא הצבע של מכלי המשיבה 1… המשיבים פירקו משני מכלי הגז של המבקשת את מגן הברז בצורת האותV , שקיים על כל מכלי הגז בני 48 ק"ג של המבקשת… המשיבים הלחימו על החלק העליון של שני מכלי הגז של המבקשת מגני ברז עגולים… הנושאים את שמה של המשיבה 1 באנגלית… מכלי גז שעוברים הליכים של הסרת מגני גז, הסרת לוחיות זיהוי וחיבור מגני ברז חדשים, באופן שפגע בהם כפי שניכר במכלים דלעיל, הם מכלים שמסוכנים לשימוש וחובה להפסיק את השימוש בהם".

ב"כ המשיבים השיב בדיון בעמ' 2: "מוסכם עלי שמשרד התשתיות היה במסגריה בקלנסווה  ותפס שמה מכלים… כל הפעילות הזו (הפעילות המפרה- י.ג.)… היא פרי יוזמה של עובד ( מנהל התפעול של המשיבה 1- י.ג.) שנענש… העובד פוטר. העובד של הנתבעת 1 (המשיבה 1- י.ג.) הודה בחקירתו במשרד התשתיות באחריותו האישית לסיפור הזה".

5.    מנהל התפעול ומנהל מתקן מילוי הגז של המשיבה 1, רמי ויסמן, הודה בעדותו בעמ' 126 שבחודש ינואר 2010 פעמיים נעשתה פעולה מאסיבית של החלפת סימני זיהוי במכלים של חברות גז אחרות לסימני זיהוי של המשיבה (הטבעת סימון, החלפת מגני גז, צביעת מכלים בצבע מכלי המשיבה) במסגריה בקלנסווה.

בפעם הראשונה נלקחו כ- 20-30 מכלי גז של חברות אחרות ממתקן מילוי הגז של המשיבה למסגריה בקלנסווה, ולאחר ביצוע הפעולות המפירות הוחזרו המכלים למתקן מילוי הגז של המשיבה.

בפעם השנייה [ב- 28.1.10] נלקחו עשרות מכלי גז של חברות אחרות ממתקן מילוי הגז של המשיבה למסגריה בקלנסווה, ולאחר ביצוע הפעולות המפירות נתפסו המכלים במסגריה בקלנסווה, ובמסגרת תפיסה זו נתפסו גם 2 מכלי הגז של המבקשת.

6.    ב- 22.4.10  זומן מנהל המבצעים של המבקשת, עומר גורדון, על ידי פקח משרד התשתיות, דב שריר, לזהות את המכלים של המבקשת שנתפסו
ב- 28.1.10 במסגריה בקלנסווה והוחזקו ע"י משרד התשתיות.

העד עומר גורדון הצהיר בסעיף 9 לתצהירו: "זיהיתי במקום שני מיכלים 48 ק"ג של המבקשת… עובדי משרד התשתיות מסרו לי שאלה מכלי גז שנתפסו בקלנסווה ביום 28.1.10".

העד עומר גורדון העיד  בעמ' 90  לפרוטוקול שורות 18- 6 בעניין זה, ועדותו אמינה ונתמכת בראיות סיוע: תצלום המכל הראשון של המבקשת שנתפס  (ת/4- ת/1). תצלום המכל השני של המבקשת שנתפס – ת/5 .

תצלומי המכלים תואמים את תיאור ההפרה  הנטענת על ידי המבקשת.
בשני המכלים של המבקשת שנתפסו ב-28.1.10 בקלנסווה פורקו מגני הברז המקוריים של המבקשת, הלחימו במקומם מגני ברז של המשיבה 1, במקום סימון הזיהוי של המבקשת הטביעו סימון זיהוי של המשיבה, וצבעו את המכלים בצבע ירוק – צבע המכלים של המשיבה 1.

7.    מנהל התפעול של המשיבה הודה בעמ' 125-129 בביצוע הפעולות המפרות: התקשרות עם מסגר חיצוני, קביעת תנאי התקשרות, העברת עשרות מכלים זרים של חברות אחרות בתוכם שני המכלים המפרים למסגר ב- 2 משלוחים בחודש ינואר 2010, הסבת המכלים למכלים בעלי תווית זיהוי של המשיבה [השחזה, פירוק מגני גז, הרכבת מגני גז של המשיבה, צביעה לצבע המכלים של המשיבה], סיכום על החזרתם למתקן מילוי הגז של המשיבה במגמה להכניסם למלאי מכלי המשיבה 1.

8.    המשיבים טוענים שמנהל התפעול ומנהל המתקן של המשיבה חרג מסמכותו, ופעולתו נעשתה ללא ידיעתם, ולפיכך אין להפעיל נגדם את הליכי בזיון בית המשפט שנקבעו בהחלטה מ- 3.1.10.

9.    פסק הדין שניתן ב- 4.12.00 הופנה במפורש כנגד עובדי המשיבה 1 והפועלים מטעם החברה בכל דרך שהיא.

המשיבים 1-3, עפ"י גרסתם, לא הביאו לידיעת  מנהל התפעול בחברה ומנהל המתקן – רמי ויסמן, ו- 5 עובדי מתקן מילוי הגז של המשיבה את תוכן צו המניעה שניתן בפסק הדין מ- 4.12.00, ואת תוכן הסנקציה שנקבעה בהחלטה מ- 3.1.10 בבקשה לביזיון בית משפט.

מנהל התפעול של המשיבה רמי ויסמן, שהעיד מטעם המשיבים, העיד בעמ' 120-121: "ש. עותק של פסק הדין בתיק הזה משנת 2000 נתנו לך אותו? ת. לא… ש. אמרו לך שיש פסק דין? ת. לא. ש. אף פעם? ת. לא. ש. אמרו לך שיש הליך של ביזיון בית משפט… ת… לא בצורה רשמית ש. לא אמרו לך בצורה רשמית? ת. לא".

המשיב 3, מנכ"ל המשיבה 1, העיד בעמ' 142: "ש. מר פרל [המשיב 2 – י.ג.] שכר אותך? ת. כן. ש. הוא אמר לך שיש פסק דין בתיק הזה משנת 2000 – צו מניעה? ת. הוא לא אמר לי. כשהתחלתי לעבוד בין יתר החומרים שעברתי עליהם פגשתי בפסק הדין הזה. ש. הודעת לכל העובדים על קיומו? ת. לא. ש. שניתנה ההחלטה בביזיון בינואר 2010 הודעת לעובדים על כך? ת. לא באופן גורף לעובדים".

המשיב 2 העיד בעמ' 137-138: "ש. הודעת להם [לעובדים – י.ג.] על פסק הדין בשנת 2000? ת. לא זוכר. ש. תלית הודעה בחברה שכל העובדים ידעו שיש בקשת ביזיון… ת. אני לא צריך לתת הוראות. יש מנכ"ל".

המשיבים, עפ"י גרסתם, לא הביאו לידיעת מנהל התפעול את תוכן צו המניעה משנת 2000 שניתן כנגד עובדי המשיבה 1 ואת הסנקציה שנקבעה בהחלטה מ- 3.1.10, ולא נקטו באמצעים שיביאו לקיום הצווים השיפוטיים. המשיבים לא יצאו ידי חובתם ופעולה רצונית של מנהל התפעול של המשיבה בניגוד לצו המניעה יש לראותה כהפרה רצונית של המשיבים עצמם.

בע"פ 545/75 נשר תורס נ' מוניות הדר בע"מ פ"ד ל(1) 684, פנתה המשיבה לבית המשפט וביקשה לאכוף על המערערות ע"י קנס או מאסר למלא אחר הצו השיפוטי. המערערות טענו שמנהלי המערערות הביאו את תוכן הצו לידיעת נהגיהן והורו להם במפורש לא לעשות כל דבר בניגוד לצו, ובזה עשו כל מה שהיה בידיהן ועליהן לעשות, ואם בכל זאת אחד מהנהגים פעל בניגוד להוראה זו – אין בכך כדי להיחשב כהפרה רצונית מטעם המערערות.

טענה זו נדחתה ע"י השופט שרשבסקי, שקבע כי לא די בהבאת הצו השיפוטי לידיעת הנהגים, וכי היה בידי המערערות הכוח לנקוט אמצעים שונים שיביאו לכיבוד הצו. עוד הוסיף השופט שרשבסקי בפסק הדין:

"בזה שהמערערות הסתפקו במתן הוראה כנ"ל, לא יצאו ידי חובתן ופעולה רצונית של נהגיהן בניגוד לצו המניעה, בנסיבות אלה, יש לראותה כהפרה רצונית שלהן עצמן".

הלכת נשר תורס צוטטה ע"י השופט ברק בע"א 371/78 מוניות הדר נ' ביטון פ"ד ל"ד(4) 232.

בענייננו, החומרה שבדבר מתעצמת נוכח כך שפסק הדין שניתן ב- 4.12.00 הופנה במפורש גם כנגד עובדי המשיבה 1, והמשיבים, עפ"י גרסתם, אפילו לא הביאו לידיעת עובדיהם את צו המניעה שניתן בעניין זה ב- 4.12.00 ואת הסנקציה שנקבעה בהחלטה מ- 3.1.10. המשיבים לא עשו כל הדרוש והאפשרי למילוי הצווים השיפוטיים, ובכך תרמו בפועל להפרת פסקי הדין נשוא הבקשה לביזיון בית המשפט. די באמור כדי להפעיל כנגד המשיבים את הסנקציה שנקבעה בהחלטה מ- 3.1.10.

10.    זאת ועוד, קיים גם טעם נוסף להפעלת הסנקציה שנקבעה בהחלטה
מ- 3.1.10 כנגד המשיבים.

בית המשפט השתכנע, בהתבסס על ראיות נסיבתיות, שהפעולות המפירות נעשו ע"י מנהל התפעול בהסכמת המשיבים 1-3 ועבור המשיבה 1.

בית המשפט העליון הבהיר לא פעם, כי כוחן של הראיות הנסיבתיות אינו נופל מכוחן של ראיות ישירות, ובמידה והראיות הנסיבתיות בהליך הפלילי מובילות למסקנה הגיונית אחת ויחידה, הרי שניתן להרשיע אדם בפלילים על סמך ראיות נסיבתיות אלה, ואם בהליך פלילי כך, בהליך אזרחי בו רף ההוכחות הנדרש הינו מאזן ההסתברויות בלבד, על אחת כמה וכמה.

ניתן לבסס הרשעה על מקבץ של ראיות נסיבתיות. המסקנה הסופית יכולה להתקבל מתוך צירופן של מספר ראיות נסיבתיות שכ"א מהן אינה מספיקה כשלעצמה.

ראו: י. קדמי "על הראיות – הדין בראי הפסיקה", חלק שני עמ' 699.

לעניין הרשעה עפ"י  ראיות נסיבתיות,  ראו : ע"פ   4117/06  מקייטן נ' מ"י   פסקאות 17 ו-36 – פסק הדין מיום 22.2.10 , ע"פ 11541/05 ענקרי נ' מ"י  פסקה 19 , ע"פ 9613/04  בן סימון נ' מ"י  , ע"פ 4855/02 מ"י נ' בורוביץ פ"ד נ"ט (6) 776 , ע"פ 9038/08  נאשף נ' מ"י  פסקאות 12-14  .

11.    מקבץ הראיות הנסיבתיות המאפשרות קביעה שהפעולות המפירות נעשו בהסכמת המשיבים 1-3 הן :

א.    מנכ"ל החברה יורם טמיר העיד, שבמשיבה 1 עובדים 30 עובדים בלבד ( עמ' 142 שורות 16-17 ) ובמתקן מילוי הגז- עובדים 5 מתוכם
( עמ' 142 שורה 22 ).

משרד הנהלת החברה ממוקם ליד מתקן מילוי הגז של החברה ( ראו עדות מנהל התפעול, שהעיד מטעם המשיבים, בעמ' 120 שורות
16-17  ).

בחברה עובדים:  המשיב 2, אשתו של המשיב 2 , ובנו של המשיב 2
( ראו עדות מנהל התפעול בעמ' 120 )  .

המדובר בחברה קטנה, שמשרדי ההנהלה ממוקמים בצמוד למתקן מילוי הגז של החברה. במתקן מילוי הגז עובדים 5 עובדים מתוך 30 עובדי החברה, ובמשרדי הנהלת החברה עובדים :  המשיב 2 , המשיב 3 – המנכ"ל, אשת המשיב 2 , ובנו של המשיב 2.

המשיב 2 היה דומיננטי בחברה . הוא אשר קיבל את המנכ"ל לעבודה
( ראו עדות המשיב 3  בעמ' 142 , שורה 6 ) , והיה מעורב באופן אישי בכל הפעילות של החברה.

ב.    המשיבה 1 היא היחידה שיכלה להפיק טובת הנאה מהפעולות המפירות – הסבת מכלים של חברות זרות למכלים  של המשיבה 1 כדי שניתן יהיה למלא בהם גז ולספקם לצרכנים.

מנהל התפעול ומנהל המתקן, רמי ויסמן, לא עשה את הפעולות המפירות לצרכים פרטיים שלו ולא הפיק מהם תועלת אישית.

ג.     מנהל  המתקן , רמי ויסמן, שהעיד מטעם המשיבים הודה בעמ'
127-128  לפרוטוקול :  " ש. לצורך מה נתת לו את המכלים – למסגר, לצורך מה נתת לו ? ת. … אני סברתי שהמכלים הם לא שלהם , המכלים הם שלנו . למרות שיש עליהם סימן של … אמישרגז ( של המבקשת- י.ג. )  זה לא משנה . המכלים הם שלנו כי הם לא רוצים להחזיר את הפיקדון ( על המכלים- י.ג. )… הם ( המבקשת – י.ג. )  לקחו כסף על הבלונים האלה … הם לא רוצים להחזיר . זה … זה כן שלך, לא שלך , הרי לא הוכיחו שגנבו אותם , אז זה שלנו , אם אתה לא רוצה להחזיר את הכסף ( הפקדון – י.ג. ) – זה שלי. אם זה שלי – אני רוצה לעשות אותו באמת שלי , זה מה שחשבתי שצריך לעשות… ש. איך אתה יודע שלא שילמו פקדון ? ת.  זה שמעתי מהחברה . ש. ממי? ת. ממנכ"ל ( המשיב 3- י.ג .) ממר אבי פרל ( המשיב 2- י.ג. ), מכולם שמעתי ".

מנהל התפעול ומנהל המתקן רמי ויסמן העיד שעשה את הפעולות המפירות כיוון שהמבקשת סירבה להחזיר את הפקדונות על מכלי הגז שלה  שהוחזקו בידי המשיבה .

מנהל התפעול "קשר" את המשיבים  לעניין והודה ששמע מהם על אי החזר הפקדונות , למרות שעניין הפקדונות לא היה בטיפולו.  עדות זו מראה שהמשיבים 2-3  היו מעורבים בעניין .

ד.    מנהל התפעול ומנהל המתקן הינו בעל תפקיד בכיר במשיבה 1 , שהינה חברה קטנה המעסיקה כ- 30 עובדים בלבד.

מנהל התפעול העיד שהחל לעבוד בתפקידו במשיבה ב- 2.7.09 ,  כ- 6 חודשים לפני גילוי הפעולות המפרות.

אין שום סבירות שמנהל התפעול יזום פעולה של התקשרות עם מסגריה חיצונית , יסכם תנאי התקשרות ותנאי תשלום עבור פעולות של שינוי תווי זיהוי של מכלי גז של חברות זרות לתווי זיהוי של המשיבה ללא הסכמה והנחיה של המשיבים.

בעניין זה יש לזכור שנעשה רישום של מכלי גז יוצאים ונכנסים מהמתקן למילוי גז , וכן של מגני הגז  ( ראו עדות המנכ"ל בעמ' 149 שורות 6-7 )  .

מנהל התפעול העיד שבחודש ינואר היו שני משלוחים של מכלי גז לצורך ביצוע הפעולות המפירות במסגריה בקלנסווה : בפעם הראשונה כ- 20-30 מכלי גז ובפעם השנייה עשרות מכלי גז . מנכ"ל המשיבה 1 העיד שבמתקן מילוי הגז היו כ- 200 מגני גז ( עמ' 148 שורה 3  עד עמ' 149 שורה 1 ) , ולצורך ביצוע הפעולות המפירות היה צורך להעביר למסגריה כ- 25% ממלאי מגני הגז של המשיבה .

מנהל התפעול העיד שמכלי הגז הועמסו על ידי  עובדי המסגריה על משאית של המסגריה שהגיעה למתקן מילוי הגז של המשיבה, ולאחר שהוחזרו עשרות מכלים צבועים כחדשים בצבע של המשיבה( ראו  עמ' 132 שורות 24-26 )  הם הוחזקו  בנפרד מהמכלים החדשים ( ראו עמ' 123 שורות 21 -28 , עמ' 125 שורות 15-22, וכן עמ' 134 שורות 12-13 )  .

אין שום סבירות שהמשיבים, שמשרדם ממוקם בסמוך למתקן התפעול ומעורבים באופן דומיננטי בנעשה בחברה-לא יבחינו בעשרות מכלי גז שמועמסים בשני מועדים על ידי עובדי המסגריה על משאית המסגריה , לרבות עשרות מגני גז ממלאי החברה, וכאשר כל הפעילות הזאת נעשית במתקן המילוי של החברה . אין שום סבירות שהמשיבים לא יבחינו בעשרות מכלי גז שנצבעו בצבע ירוק של המשיבה ושנפרקו ממשאית המסגריה בפעם הראשונה בחודש ינואר 2010.

ה.    מנהל התפעול העיד בעמ' 132 : "  ש. איך התכוונת לשלם
( למסגר- י.ג. )? ת. בסוף העבודה שהוא יוציא לי חשבונית ואני אשלם.ש. מי זה אתה, מי ישלם ? ת. מרכז הגז ( המשיבה 1- י.ג. ) " .

התשלום למסגריה היה אמור להיות משולם על ידי החברה לאחר הוצאת חשבונית, ועניין התשלומים בחברה לא היה בטיפולו ובסמכותו של מנהל המתקן. מנהל המתקן רמי ויסמן לא היה מתחייב כספית למסגריה ומסכם איתה שתעביר חשבונית למשיבה לצורך ביצוע התשלום אלמלא קיבל לכך הסכמה של המשיבים 2-3.

ו.    המשיבים 2-3 לא פרטו את סמכויות מנהל המתקן , וטענת החריגה מסמכות של מנהל המתקן – לא הוכחה ואינה מהימנה על בית המשפט.

החומרה שבמעשים המפרים היא שנעשו פעולות רתכות  במסגריה חיצונית כדי שניתן יהיה להציג את המכלים של המבקשת כמכלים של המשיבה ולהסיר כל תווי זיהוי של המבקשת מהמכלים, ושלעניין ההשחזה, הפירוק של מגני הגז והרתכות עלולה להיות גם משמעות של הפרת כללי בטיחות  וסיכון הצרכנים.  אין שום היגיון ושום סבירות שמנהל התפעול , שמכהן בתפקידו כ- 6 חודשים, יקח על עצמו ביצוע פעולות מפירות אלה ללא הנחיה והסכמה של המשיבים .

12.    טענות בדבר זכויות במכלי הגז אינן רלוונטיות לענייננו , באשר בפסק הדין מ- 4.12.00 נקבע במפורש, שנאסר שימוש,  צביעה וכל פעולה במכלי הגז אשר שם המבקשת או ראשי התיבות של שמה חרוט עליהם, וזאת כחלופה עצמאית לחלופה של הבעלות על המכלים.

הפעולות המפירות לא נעשו במתקן המילוי של החברה אלא במסגריה פרטית בקלנסווה. הפעולות המפירות ( הלחמה , צביעה ) אינן בגדר פעולות שמבוצעות במתקן המילוי של החברה . אין במינוי כונס הנכסים שמונה
ב- 14.7.04  כדי להיכנס ולבצע בדיקה במתקני המשיבה ובכל מקום בו היא מחזיקה מכלי גז כדי להועיל.  לאור רצף הפעולות המפירות החמורות יש לאכוף את פסק הדין  בהליכי ביזיון בית משפט.

טענה זו  נטענה גם בהליך של בקשת הביזיון הקודמת שהוגשה ב- 11.10.09 , נדחתה בסעיף 11 להחלטת בית המשפט מ- 3.1.10 , וכפי שהוכח לא הועילה למניעת ההפרות החמורות נשוא בקשה זו.

בבג"ץ 2322/91 גז גל נ' שר האנרגיות והתשתיות   תקדין- עליון 91 (2) 247 , פסק  השופט ברק :

" גז הוא מוצר מסוכן . מכלי גז רגישים לפגיעות של קורוזיה , סדקים, שסתומים – פגעים העשויים לגרום נזק רב לאדם ולרכוש … תחרות חופשית אינה שקולה כנגד הפקרות  ".

הפעולות  המפירות בעבר לא היו פעולות בודדות ( ראו קביעות בית המשפט בהחלטה מ- 3.1.10 ), והתנהלות המשיבים מעידה על כך שהם עלולים לחזור עליה אף בעתיד.   לעניין זה  פסק  השופט ברק וע"א 371/78 מוניות הדר לוד נ' ביטון פ"ד לד(4) 232 :

" לעולם לא ניתן יהיה להביא לדין את פלוני והזרים הפועלים עמו בגין ביזיון אזרחי, שכן תמיד תשמע הטענה כי הפעולות המפירות  שבוצעו בעבר שוב לא תחזורנה בעתיד . אין בטענה זו כל ממש … יש חשש כי הוא יפעל גם בעתיד . כדי למנוע הפרת הצו בעתיד … באו הליכי הביזיון".

13.    בוצעו 2 הפרות של פסק הדין – שני מכלי גז של המבקשת , אשר נשאו את סימניה , הושחזו , פורקו מגני הברז  של המבקשת  והורכבו מגני ברז חדשים  של המשיבה עם תווי זיהוי של המשיבה ונצבעו בצבעי המכלים המזוהים עם המשיבה. ההפרה נעשתה בשני מכלי גז.זאת ועוד, אין שום  הוכחה שההפרה של ההשחזה, הצביעה וההלחמה נעשו בשני המכלים באותו מועד, וגם לפי מבחן המועד לא ניתן להתייחס לפעולות המפירות כהפרה אחת. לפיכך לפנינו שתי הפרות של פסק הדין.

המשיבים הפרו את פסק הדין מ- 4.12.00 והיו מודעים לסנקציות שנקבעו בהחלטה מ- 3.1.10 . ההפרה בוצעה הן כמפורט  בסעיף 9 לפסק והן כמפורט בסעיפים 10-11 לפסק.

המשיבים לא הוכיחו שהפעולות המפירות שנעשו – נעשו בנסיבות המותרות על פי הוראות הדין- לעניין קיום החריג הקבוע בסעיף 2 (3) לפסק.

14.    סוף דבר

א.    הנני מחייב את כל אחד מהמשיבים 1-3   בקנס כספי בסך 20,000 ₪ בגין  הפעולות המפירות שנעשו בשני המכלים של המבקשת. הקנס ישולם למרכז לגביית קנסות.

5129371
54678313
ב.    המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד  בסך כולל של 50,000 ₪ . בפסיקת ההוצאות ניתן משקל לחומרת ההפרה שפורטה, למספר הדיונים שהתקיימו, להיקף החקירות והסיכומים שהוגשו.

5129371
54678313
ניתנה היום,  כ"ד אלול תש"ע, 05 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

יהושע גייפמן 54678313-2339/98

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן